גרייס Grace מדליין מטסון כבר שמונה חודשים בהיריון כאשר תאונה הורגת את עוברה, מדליין מתעקשת לשמור את העובר בבטן כמה שבועות אח"כ כאשר מדליין יולדת את התינוק החוזר לחיים ע"י דם.

סרט ההמשך לתולעת האנושית (החלק הראשון). מרטין שגר עם אימו בפרויקט דיור מוזנח מתבודד בשל בעיות נפשיות.
הוא עובד כמאבטח במשמרת הליילה בחניון תת-קרקעי עגום. כדי לשפר את מצב רוחו הקודר,מרטין שוקע בעולם הפנטזיה של סרט האימה "התולעת האנושית (חלק הראשון)" . סגידתו למיומניות כירוגיות קפדניות של ד"ר הייטר המחונן המומחה במערכות הקי

פגיעה קטלנית Deep Impact כשליאו בידרמן (ווד) רואה דרך הטלסקופ שלו נקודה לא ברורה בשמים, אין לו מושג למה הנקודה הקטנה תהפוך… כך גם ג"ני לרנר (ליאוני), המחפשת סקופ שייתן לה פריצת דרך להגשת חדשות הערב בטלויזיה. שניהם יגלו, מפי נשיא ארה"ב (פרימן) שכדור הארץ בסכנת השמדה מנקודת האור הקטנה שהסתברה כמטאור ענק המתקרב אלינו במהירות. הזמן קצר, וקפטן טאנר (דובאל) מוביל צוות אסטרונאוטים למשימת פיצוץ המטאור! בזמן שכולם מחכים לסוף העולם נבחנות מערכות היחסים בין הורים ובנים (ג"ני והוריה) ובין צעירים אוהבים (ליאו וחברתו שרה) ובין האזרחים ככלל. הדרך להצלה רחוקה, דורשת הרבה קורבנות ואפקטים מרשימים ולא מבטיחה סוף טוב לכל מיליארדי תושבי כדור הארץ.

כרוניקה בזמן אמת  Chronicle אנדרו דטמר בן ה-17 הוא בן לאב מתעלל ואמא חולה סופנית. הוא מצלם כל רגע בחייו כדי שתהיה לו עדות להתעללות של אביו. ערב אחד אנדרו, בן דודו מאט וסטיב, ה'קול' של בית הספר, מוצאים חפץ לא מוכר בשדה. הם מגלים שהחפץ הזה גורם לדברים משונים ביותר- פתאום הם מצליחים להזיז חפצים בכוח המחשבה בלבד. כשהשלושה לומדים לשלוט בכוחות החדשים שלהם, הם תחילה משתמשים בהם ועושים מתיחות לחבריהם, אבל הכוח הרב שבידיהם ומערכת היחסים מלאת האגו שביניהם מאלצת אותם לקבוע חוקים שיגדירו את השימוש בכוחות. בעקבות תאונה מסתורית, אחד משלושתם מת, והדבר מכניס את אנדרו לדיכאון. הוא מתחיל לנצל את כוחותיו לצרכיו האישיים, ומתחיל לעשות בהם שימוש בעייתי מבחינה מוסרית. מעשיו של אנדרו גורמים לו לבסוף להיעצר. כשהוא משתחרר הוא מתחיל להשתולל ולזרוע הרס ברחובות סיאטל. חברו שנשאר בחיים, הוא היחיד שיכול לעצור את אנדרו. הסרט מציג את מערכת היחסים בין השניים שנאלצים ללמוד לשלוט בכוחות יוצאי דופן, וביצרים הטבעיים שלהם עצמם.

"כוכב הקופים: המרד" הוא פרק חדש בסדרת הסרטים הוותיקה, החוזר אחורה ומתאר את האירועים שקרו לפני ההתרחשויות המוכרות לנו. וכך, אנחנו זוכים לגלות כיצד התחילו הקופים את ההשתלטות שלהם על העולם. הסרט מפנה את האצבע לשאפתנות האנושית היהירה ולקדמה טכנולוגית חסרת רסן. מתברר כי כל זה קרה באשמת מדען בשם וויל (ג'יימס פרנקו), שערך שורה של ניסויים בקופים. כוונותיו של וויל טובות, אבל כולנו הרי יודעים לאן כוונות שכאלה מובילות, וזה גם מה שקורה הפעם. סיזר, הקוף שוויל פורש עליו את חסותו, מפתח תבונה חריגה למינו, דבר המאפשר לו לקלוט כי בני האדם מדכאים אותו ואת חבריו. חשוב מכך, הוא מבין שאין שום סיבה שאנשים ימשיכו לנהוג בצורה הזו, ושיש לקופים דרך להתעלות עליהם. עכשיו נותר לו רק להפיץ את הבשורה. הסרט מרים לגבהים חדשים את טכניקת לכידת התנועה, זו שכבר היתה בעבר שיטת העבודה ב"שר הטבעות", ב"קינג קונג" של פיטר ג'קסון וב"אווטאר" של ג'יימס קמרון. וכך, הפעם הסרט לא נדרש להתמודד עם מגבלות השימוש בקופים מאולפים או בכאלה שהם יצירי מחשב מוחלטים, אלא נעזר בטכניקה המתקדמת כדי להשתמש בשחקנים בשר ודם ובכל זאת לגרום להם להיראות כמו קופים.

הסרט מקפיץ אותנו מספר שנים קדימה אל תוך עולם עתידני אשר מנוהל ע"י שלטון מחמיר וקפדני המונע קיומן של מלחמות באמצעות הוצאה מהחוק ואיסור של שימוש בדברים כגון ספרים, אומנות, מוזיקה ורגשות כלשהן – ואילו כל אדם אשר עובר על אחד מהחוקים האלו דינו מוות! קלאריק ג"ון פרסטון (כריסטיאן בייל) הוא סוכן של השלטון מדרג גבוה ביותר, הוא גם אחראי בין השאר לחיסולם של אלו המתנגדים לשלטון. אך לאחר שאישתו נלקחת ממנו ע"י כוחות השלטון, הוא מאבד את דעתו לרגע קט ושוכח לבלוע את הסם היומי שאמור היה להדחיק ממנו את תחושת הרגש, וכך הופך פרסטון אשר אומן עד היום לאכוף ולכבד את השלטון החדש, לאדם היחידי אשר מסוגל יהיה להביא למפלתו. סרט אקשן עתידני מומלץ בהשתתפות השחקן כריסטיאן בייל (אמריקן פסיכו). שילוב של הסרטים המצליחים: דו"ח מיוחד, בלייד ומטריקס – בסרט אחד!

בעתיד קרבות יילחמו ע"י גברים אשר נבחרו בלידתם למשימות אלו, תינוקות ללא זהות, אשר הופרדו מהחברה וחונכו רק למטרה אחת "הרוג או תיהרג". רק מעטים מגיעים לבגרות. טוד(קורט ראסל) הוא חייל קרבות ותיק, ובתור אחד שחי על פי המידות שהוכתבו ע"י הכוחות האמריקניים, הוא נחשב לאחד המצטיינים שבהם. חייו כלוחם הפכו אותו לקשוח, מצולק ואטום כלפי העולם החיצון. אבל ימי הזוהר של טוד עומדים להסתיים

מלחמתו של בחור צעיר (איתן הוק) בעל מום מולד, להצטרף כאסרונאוט לנאס"א, על רקע עולםעתידני שבו ההנדסה הגנטית הפכה לנחלת הכלל ודחקה אל השוליים את האנשים "הרגילים".עם אומה תורמן כהוכחה לכך שהנדסה טבעית עדיין יכולה להגיע להישגים מרשימים.

אירנה סנדלר (בפולנית: Irena Sendlerowa; 15 בפברואר 1910 – 12 במאי 2008) הייתה עובדת סוציאלית פולניה וחברת מחתרת שהתנגדה לנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה. על פעולותיה להצלת ילדים יהודים הוענקו לה תואר חסידת אומות העולם ואזרחות כבוד של מדינת ישראל.
אירנה סנדלר נולדה באוטבוצק, בת לרופא בעל השקפות סוציאליסטית, שרוב מטופליו באו מקרב תושביה היהודים של העיירה, השוכנת כ-20 ק"מ דרומית-מזרחית לוורשה.
בראשית המלחמה הצטרפה לפעולות הסיוע ליהודים, בחלוקת מזון, דאגה ליתומים וסיוע כספי לאנשים, שהנאצים החרימו את רכושם.
בשנת 1942 עבדה כמנהלת בכירה בעיריית ורשה, במחלקת הסעד. היא הצטרפה לארגון "ז'גוטה", שפעל מטעם הממשלה הפולנית הגולה בלונדון בסיוע ליהודים. כינוייה במחתרת הפולנית היה יולנטה ועיסוקה העיקרי שם היה בהצלת ילדים יהודים. היא סיכנה את חייה בפעולות חילוץ והצלה בעזרת אנשים שגייסה לעזרה, עסקה בזיוף מסמכים שהקנו ליהודים שמות נוצריים והשיגה אישורי מחלה, שנועדו להרתיע את הנאצים מהתפשטות מחלות מידבקות. יחד עם העוזרת שלה, אירנה שולץ, נכנסה לגטו בעילה של טיפול בחולים וכך הבריחה לשם כסף, מזון, תרופות ובגדים.
בהמשך התחילה להבריח ילדים מן הגטו למנזרים או אל משפחות נוצריות, באמצעות ניירות מזויפים שהסדירו להם במחתרת. לחלק מהילדים סיפרו שהוריהם היהודים הם מאמצים, כדי להקל עליהם את הפרידה מהוריהם. חלק מהילדים הוברחו בשעות הבוקר המוקדמות מתחת למושבי הנוסעים בחשמלית שחצתה את הגטו. חלקם הוסעו במכונית פרטית אשר היה בה גם כלב. אם בכו הילדים, היכה הנהג את הכלב ונביחותיו החרישו את בכי הילדים.
אירנה סנדלר הקפידה על רישום מדויק של הילדים שהבריחה מן הגטו, כדי שאפשר יהיה לאתרם בסוף המלחמה ולהשיבם למשפחותיהם. את הרשימות הטמינה בכדי זכוכית באדמה בגן ביתה. בסך הכול הצילה בדרך זו כ-2,500 ילדים יהודים.
באוקטובר 1943 אסר אותה הגסטפו ועינה אותה כדי שתמסור את שמות הילדים שהצילה, אך היא לא נשברה. נגזר עליה עונש מוות, יחד עם עוד 39 אסירות, אך היא נחלצה בידי שומר שקיבל שוחד מחבריה למחתרת. לאחר מכן הוכנסה לרשימת אסירים שהוצאו כבר להורג, וחייתה במחתרת.
אחרי המלחמה עבדה במשרד הבריאות של פולין. עבודתה במחתרת, שהייתה כפופה לממשלה הגולה בלונדון, החשידה אותה בעיני הקומוניסטים, אך הם חששו לפגוע בה לרעה.
בשנת 1965 העניק לה מוסד יד ושם את תואר חסידת אומות העולם ובשנת 1991 קיבלה אזרחות כבוד של ישראל.
נשיא פולין, לך קצ'ינסקי, הציע בביקורו בישראל, שהמדינה תיתן חסות משותפת עם פולין למועמדותה של אירנה סנדלר לקבלת פרס נובל לשלום. ארגון יד ושם הצהיר שאף כי אינו מתנגד להצעה, היה מעדיף שהפרס יינתן במקובץ לכל חסידי אומות העולם.
(תקציר מתוך ויקיפדיה).
הסרט צולם בריגה.

סיפורו של אלכסנדר קולצ'ק, אדמירל רוסי שנלחם נגד הגרמנים במלחמת העולם הראשונה, הפך למנהיג המנשיביקים וניסה למנוע את עליית הבולשביקים והמהפכה הרוסית. קולצ'ק הוצא להורג במלחמת האזרחים הרוסית והוגדר בידי הקומוניסטים כאויב העם. הסרט מנסה לטהר את שמו ולהציגו כגיבור עם ולא כאויב.
בנוסף לסיפור ההסטורי, הסרט עוקב אחרי סיפור האהבה בין קולצ'ק לאישתו האזרחית, אנה טימירובה, שנטשה את בעלה, קצין ימי, עבורו והלכה מרצונה איתו למחנה אסירים פוליטיים בסיביר עד ליום הוצאתו להורג. שיר האהבה שכתבה לו הולחן עבור הסרט ומושמע בסיום הסרט בביצוע ויקה דיינקו. בפס הקול של הסרט כלול גם שירו הנפלא של ולארי מילדזה " למרות- VOPRIKI ", שזכה לקליפ נפרד עם תמונות מהסרט. הסרט הופק במשך 4 שנים באתרים שונים.